The Slomo Tragedy (H)

Effi's article about the notion of Slow motion, for her column "miracles and wonders" in Ma'arav online magazine

 

רבותי, מדובר בטרגדיה

סיפורו העצוב של שלמה: כמה דברים על ה-slow motion

ברשותכם, אקרא לו שלמה. השימוש בשם המפורש "הילוך אטי" –slow motion, בלע"ז – עלול להיות מסורבל. הרי באנגלית כבר יש לו שם חיבה, slo-mo, ואם כבר מסתחבקים, למה לא בעברית?

רציתי לדבר על שלמה, והכל התחיל בכך שיש לי הרבה נגדו. זה התחיל אצלי לפני יותר מעשרים שנה, כהתנגדות אינטואיטיבית. הפעם הראשונה שהבחנתי בשלמה, עד כמה שאני זוכרת, היתה בסטיב אוסטין "Steve Austin, astronaut. A man barely alive. Gentlemen, we can rebuild him. We have the technology. We have the capability to build the world's first bionic man. Steve Austin will be that man. Better than he was before. Better, stronger, faster”  האיש הביוני השווה מיליונים. הרגליים הביוניות שלו נשאו אותו במהירות של שישים מייל בשעה, אם אינני טועה, ובכל זאת תמיד הראו לנו אותו רץ בהילוך אטי. גם אם קל להסביר את הבחירה הסגנונית הזאת, תמיד הרגשתי שמדובר בתרמית. שעם כל הכבוד לי מייג'ורס, הוא סטיב אוסטין, פשוט לא אצן מי-יודע-מה, ושאנחנו מקבלים אותו בהילוך אטי כדי שאולי לא נרגיש. אני הרגשתי.

למאמר המלא בPDF
למאמר במגזין מארב, פורסם במאי 2005