לפרק את זידאן

אי–אז ב-2006, כש"זידאן–פורטרט של המאה ה-21” הופק, תשומת לב רבה הופנתה להעזה הטכנולוגית, כפי שמעידים גם התקצירים המתפעלים הפזורים ברחבי הרשת: “צולם ב-17 מצלמות HD שהושאלו מהצבא האמריקאי"!! וצירוף האיקונות זינאדין זידאן+גורדון/פרנו+מצלמות HD שידר משהו שאיים להיות יותר נוצץ מפרסומת של נייקי על מסך פלזמה ענק שרק יצא מהניילונים.

לא ראיתי את "זידאן" ב-2006 אלא שש שנים מאוחר יותר, אבל אני חושבת שהאימפקט שלו לא השתנה. לא כי הטכנולוגיה, שהפכה היום למובנת מאליה, שרדה את מבחן הזמן, אלא פשוט כי הנחת היסוד הספקטקולרית (זו הייתה ההנחה שלי, לפחות) הייתה שגויה מעיקרה. הטור–דה–פורס הטכנולוגי של גורדון ופרנו הוא לגמרי לא העניין. הוא הרבה יותר מזה. באופן פרדוקסלי הם נדרשים לטכנולוגיה המתקדמת ביותר, בשעתו, כדי לייצר חוויה ראשונית, שעל גבול הפרימיטיבי – במובנו העמוק והעל–זמני.